בשנים האחרונות הליך הגישור מקבל את ברכתם של מערכת בתי המשפט ושופטים רבים ממליצים על הליך הגישור כדרך המועדפת לפתרון סכסוכים. המחוקק בסעיף 79(ג) לחוק בתי המשפט, הסמיך את השופטים, בהסכמת הצדדים לסכסוך, להפנותם להליך של גישור למיצוי הסכסוך. מטרת המחוקק בחקיקת סעיף זה, לקדם את הליך הגישור, להשרות ביטחון על הצדדים, לאפשר מתן חופש התבטאות ללא דאגה ולמזער את כמות הסכסוכים להכרעה שיפוטית של בתי המשפט. הליך הגישור מאפשר לצדדים להגיע להסכמה הדדית והופך אט אט לחלק בלתי נפרד של הענף המשפטי במרבית תחומיו. הליך הגישור מעניק לצדדים את האפשרות לדבר בפתיחות ובשקיפות מלאה תוך הדגשת העקרונות החשובים לכל צד בהליך. לעומת זאת, כאשר בית המשפט ניצב בפני הכרעה בסכסוך, הצדדים צריכים לשכנע את בית המשפט בצדקתם ובית המשפט יפסוק על פי מאזן בו בוחן הוא את הראיות ואת אמינות הצגתם על ידי הצדדים מבלי להתייחס לרצונות הצדדים. שופטים רבים הדנים בסכסוכים בין הפרטים מוצאים את עצמם באמצע "שדה קרב" שיצרו הצדדים ומוטלת עליהם החובה לפסוק לטובת אחד הצדדים בסכסוך. הכרעתו של בית המשפט לעיתים עלולה לגרום לפגיעה משמעותית ואפילו לעיתים לחריצת גורלות כלפי אחד הצדדים. בעקבות זאת, שופטים רבים ממליצים לפנות להליך הגישור על מנת שכל צד יקבל את "הבמה" שלו ובכך לגרום למיקסום של רצונות הצדדים להגיע להסכם גישור אשר ייטיב עם שניהם. הליך הגישור מתנהל על פי לוח הזמנים של הצדדים ומתאים את עצמו אליהם. הפניה לגישור חוסכת לבתי המשפט את ההתדיינות והסחבת שנגרמת כתוצאה מעומס יתר, והצדדים נהנים מזמינותו של המגשר והגעה מהירה יותר לסיום הסכסוך. עולם המשפט מקבל בזרועות פתוחות את הליך הגישור וניתן לראות זאת בנאומו של פרופ' אהרון ברק נשיא בית המשפט העליון בדימוס במעמד חתימתה של "האמנה לגישור עסקים" ובו הדגיש את מהות הליך הגישור: "גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות של חיים משותפים… תחת הכרעות כוחניות – בין כוח פרטי ובין כוח מאורגן של המדינה – באות הכרעות הסכמיות … גישור עדיף על שיפוט, שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור לא בא לפתור את בעייתם של בתי המשפט. הגישור בא לפתור את בעיותיה של החברה". משרד עו"ד לורה מישוק גרוסמן מפעיל את מרכז הגישור "השתקפות" בו ניתנים שירותי גישור בשלל תחומי הסכסוכים.