החל משנת 2016, לא ניתן להגיש תביעות אלא חייבים לפי החוק להגיש תחילה הליך שנקרא יישוב סכסוך (י"ס). רק לאחר קבלת אישור על סיום הליך יישוב הסכסוך, יהייה ניתן להגיש תביעות.

אפשר להגיש את ההליך גם בבית הדין הרבני וגם לבית משפט לענייני משפחה.בשני המקרים אתם תוזמנו לפגישת מהו"ת שמטרתה לבחון באם ישנה אפשרות להגיע להבנות בכל הנושאים המצויים במחלוקת, בדיוק ודומה להליך גישור, זאת בעזרת עובדת סוציאלית שעוזרת לכם בהליך

קשה לתת תשובה מאחר וכל מקרה נבדק לגופו, יש משתנים רבים שאני כעו"ד מנוסה בתחום לוקחת בחשבון לפני שאני מגישה את התביעות ולכן מקרים שנראים דומים יכול להיות מצב שנגיש במקומות שונים כלומר לפעמים בבית הדין הרבני ולפעמים בבית המשפט לענייני משפחה.

נכון להיום, ממש לא. מדובר בסטיגמה ישנה שאין מקומה במציאות של היום. יש מצבים שאפילו לנשים אני ממליצה להגיש לבית המשפט מתוך הכרות את זהות הדיינים, נסיבות המקרה והאפשרויות השונות שעומדות בפני.

שאלה קשה, הכל תלוי בנסיבות התיק. יש מצבים שהצדדים תוך ניהול ההליך מגיעים להסכמות אשר מקבלים תוקף פסק דין ויש כאלו שנגררים לדיוני הוכחות, שלאחריהם יש תהליכים נוספים עד קבלת פסק הדין. בממוצע ניהול הליך נמשך כשנתיים – שלוש ויש לתת את הדעת לכך כי הדיונים נקבעים לפי יומן בית המשפט ולא לפי היומן שלי.

ברור  שאם הדבר מתאפשר ושני הצדדים מוכנים לערוך הסכם במכלול הנושאים, עדיף, מאשר  להמתין לפסק דין אשר רק צד אחד יהייה מרוצה ממנו. להבדיל בהסכם, הצדדים יכולים להיות יצירתיים ולבנות את מכלול ההסכם בהתאם לרצונם ומבלי שיהייה על כך תכתיב מצד בית המשפט. כמובן על ההסכם להיות הוגן ובכפוף לחוק ולא לעבור עליו.

ישנם מסמכים מסוגים שונים בין אם לצורך המזונות, בין אם לצורך נושאי הרכוש או הקטינים וכדומה. בכל מקרה לגופו, אני עורכת בפגישה רשימת מסמכים שאני צריכה במטרה לנצח ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור הלקוחות שלי.