כשבני זוג מתחתנים, הם מבטיחים לעצמם, האחד מול השני – שלנצח יעמדו אחד מול השני, באהבה, כבוד ובשיתוף פעולה. ובכן, זו הבטחה שניתן לשמור אותה גם לאחר הפרידה. גם זוג פרוד יכול להפגין יחסי אהבה, כבוד והערכה אחד לשנייה, והשנייה לראשון.
אילו, שלעתים אנשים שוכחים את הנקודה, ובמקום, חוקרים פינות אפלות יותר. אם לדוגמה בני הזוג החליטו להיפרד לאחר שהקימו משפחה, ייתכן שהרגשות הנמוכים והדחוסים שבהם יובילו אותם לבצע "הפרד ומשול", בין הילד להורה השני. כתוצאה מכך, הילד נהיה יותר ויותר שלילי ומושלה כלפי ההורה השני, עד לרמה שהוא מחזיק בסיפור שלילי לגביו. התופעה נקראת, בשפה מקצועית ומשפטית ניכור הורי.
בפשטות, ניכור הורי מתרחש כאשר ילד מתרחק ולבסוף מחליט לנתק קשר וחיבור עם אחד ההורים. זהו התנאי הראשון. התנאי השני הוא שלילד אין סיבה טובה לכך. אולי הילד היה ביחסים טובים, או לפחות תקינים עם אותו הורה. אולי ההורה לא עשה שום דבר "לא בסדר". שום דבר בבחינת פגיעה פיזית, רגשית, מינית, רוחנית וכן הלאה. אולי הילד מחפש "סיבות טובות" לדחות את ההורה. הדבר יכול לקבל ביטוי בדמות תלונה מטעם הילד, לפיה "אני לא מדבר איתה, כי היא לא קנתה לי ארטיק".
ולבסוף, כתנאי שלישי, באם ישנה הרעלה, או הסתה, או ניסיון להפריד מצד ההורה המנכר. אם כי, ייתכן שניסיון ההפרדה מטעם ההורה המנכר, לא בהכרח יהיה מודע. אלא נספג באופן לא מודע מצד הילד.