חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קבע עד לאחרונה, כי במקרה שבו אדם מגיע למצב שבו הכשרות המשפטית שלו נפגמה מכל סיבה שהיא, והוא נתפס מבחינה חוקית כמי שאינו כשיר לקבל החלטות לעצמו, לגופו ולרכושו, בית המשפט ימנה לו אפוטרופוס לפי ראות עיניו. אותו אפוטרופוס ינהל את ענייניו ויקבל עבורו החלטות בכל התחומים. הסיבות לאי כשרות משפטית הן מרובות ונוגעות לשילוב של גורמים כגון גיל, מחלות גופניות ונפשיות שונות ועוד המביאים אדם למצב של אי צלילות נפשית, שכלית קבועה או זמנית כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

לאחרונה, התקבל תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו כל אדם בגיר, בעודו צלול, יכול לגשת לעורך דין שהוכשר בנושא ולחתום על ייפוי כוח מתמשך. באמצעות ייפוי הכוח המתמשך הוא יכול לקבוע מראש מי יהיה האפוטרופוס של רכושו ושל גופו במידה שעוד בחייו יהפוך ללא כשיר מבחינה משפטית, וכן להתוות את פעולותיו של האפוטרופוס. באופן זה ההחלטה תהיה מצויה בידיו ולא בידי בית המשפט.

ייפוי הכח המתמשך קובע מראש מי יהיה האדם או הגוף שיטפל בענייניו המשפטיים האישיים והעסקיים של מי שנתן את ייפוי הכח, כמו גם בענייני בריאותו ורכושו

מה כולל ייפוי הכח המתמשך?
ייפוי הכח המתמשך קובע מראש מי יהיה האדם או הגוף שיטפל בענייניו המשפטיים האישיים והעסקיים של מי שנתן את ייפוי הכח, כמו גם בענייני בריאותו ורכושו. יתרה מכך, ייפוי כח מתמשך יכול גם לקבוע מראש כיצד ינוהלו אותם עניינים משפטיים, עסקיים ורפואיים. לדוגמה, מהם סוגי הטיפול שיינתנו לו, מי יהיה הרופא או המרכז הרפואי המטפל, למי יחולק רכושו ובאיזה אופן ואיך ינוהלו עסקיו בעודו בחיים, אך ללא כשרות משפטית.

לדוגמה, ייפוי הכח יכול לקבוע מה תהיה צורת הטיפול במצבים של הצלת חיים – מי יהיה הרופא המטפל, מה יהיה סוג הטיפול ואילו טיפולים אינם רצויים. במצב של כשרות משפטית, המטופל הוא זה שמכריע בכל אלה. ייפוי כוח מתמשך מעניק בידיו את הכוח לעשות זאת, באמצעות הנחיות מראש, גם במצב של אי כשרות משפטית.

יתרה מזאת, ייפוי כח מתמשך יכול לקבוע אפוטרופוס שונה ודרכי התנהלות שונות לכל עניין ועניין. כלומר, אחד שיהיה אחראי על ניהול ענייניו הבריאותיים ואחר שיהיה אמון על ענייניו העסקיים. ייפוי הכח המתמשך יכול גם לקבוע מראש מי יהיה התומך בקבלת ההחלטות של האפוטרופוס – מי האדם או הגוף שייתנו חוות דעת נוספת ויהיו רשאים לייעץ לאפוטרופוס בהחלטותיו.

מטרת התיקון היא לכבד את רצונו של האדם ככל שניתן בעודו כשיר לקבל החלטות, ולהימנע מקביעה פטרונית של אפוטרופוס שאינה נסמכת על שיקול דעתו ורצונותיו

מהי מטרת התיקון לחוק?
מטרת התיקון היא לכבד את רצונו של האדם ככל שניתן בעודו כשיר לקבל החלטות, להימנע מקביעה פטרונית של אפוטרופוס שאינה נסמכת על שיקול דעתו ורצונותיו, ולנסות ולהימנע, ככל האפשר, ממאבקים משפחתיים, עסקיים ואחרים בין גורמי עניין שונים הקשורים אליו בנוגע למינוי האפוטרופוס וניהול ענייניו. האדם ממנה בעצמו את האפוטרופוס שלו ומתווה את הדרך שבה יפעל.

הצורך לקבל החלטות כאלו מבעוד מועד היה קיים תמיד. דוגמה לכך, היא אדם שרצה למנוע מראש ריב בין ילדיו על רכושו ועסקיו בעת שייכנס למצב של אי צלילות נפשית, וביקש לקבוע מראש כיצד ינוהלו ענייניו. בעבר, הדבר הנעשה על ידי מינוי נוטריוני, אך תוקפו של זה, כאמור, היה עשוי להתבטל בדיון משפטי. התיקון לחוק מעמיד את ייפוי הכוח המתמשך מעל לכך.

כך מגלם התיקון לחוק ניסיון ליישם שילוב של עקרונות דמוקרטיים מרכזיים בתחום זכויות הפרט, מעבר ליישומם עד כה במקרה של אי כשרות משפטית – עקרון השמירה על כבוד האדם, עקרון הפרטיות ועקרון העצמאות והאוטונומיה של האדם.

ייפוי הכח המתמשך מיועד בעיקרון לכל אדם בגיר. זאת, משום שאף אחד אינו יכול לדעת מה יקרה לו בחיים, ומה עשוי לשים אותו במצב של אי כשרות משפטית

למי מיועד ייפוי הכח המתמשך?
ייפוי הכח המתמשך מיועד בעיקרון לכל אדם בגיר. זאת, משום שאף אחד אינו יכול לדעת מה יקרה לו בחיים, ומה עשוי לשים אותו במצב של אי כשרות משפטית – מחלה, תאונה, אובדן הכרה, התמודדות עם מחלה נפשית, או מחלות שונות של הגיל השלישי, העשויים לפגום בכושר השיפוט שלו, ושלא ניתן לנבא אותם מראש.

כל אדם בגיר יכול להיות ממונה כאפוטרופוס, כל עוד נתן את הסכמתו מראש. הסכמה זו דורשת חתימה על מסמכי הייפוי לאחר שהתקבל הסבר מלא וברור לגבי האחריות המוטלת עליו